7 היעדים שאסור לפספס בטיול הראשון לוייטנאם: מהאנוי ועד הו צ'י מין
וייטנאם היא 1,600 קילומטר של מדינה שמחליפה אופי כל כמה שעות נסיעה. בבוקר אחד אתם שותים בירה בשקל וחצי על שרפרף פלסטיק בהאנוי, וכעבור לילה באוטובוס אתם בהרים בגובה 1,500 מטר. אחרי עוד כמה ימים אתם על אופנוע בין שדות אורז, ובסוף בעיר שלא נרדמת. הקושי בטיול ראשון הוא לא למצוא מה לעשות - הוא לבחור. המדריך הזה מרכז שבעה יעדים שכמעט כל מסלול ראשון נבנה סביבם, מה עושים בכל אחד מהם בפועל, ומתי הכי כדאי להגיע.
תוכן העניינים
המדריך עובר על שבעה יעדים: האנוי, מפרץ הא לונג, סאפה, נין בין, הוי אן, דה לאט והו צ'י מין. אחריהם מגיעות שתי דוגמאות למסלול, טבלת עונות לכל אזור, מה כדאי לסדר לפני הטיסה, ביקורות של לקוחות ושאלות נפוצות.
- האנוי - אוכל רחוב, רחוב הרכבת ובירה בשרפרף
- מפרץ הא לונג - לילה על סירה בין איי הגיר
- סאפה - טרקים, אופנועים ופרגלידינג מעל העמק
- נין בין - 500 מדרגות למערת מואה ושייט סמפן
- הוי אן - חייטים, חוף אן בנג ולילה של פנסים
- דה לאט - קניונינג, קרטינג וחוות קפה
- הו צ'י מין - בוי וויין, אוכל על אופנוע ומנהרות קו צ'י
- הנחות בשטח עם EastCard
- שתי דוגמאות למסלול
- מתי הכי כדאי לטוס לכל אזור
- לפני שיוצאים לדרך
- מה אומרים לקוחות שכבר טסו
- שאלות נפוצות
האנוי - אוכל רחוב, רחוב הרכבת ובירה בשרפרף
כמעט כל טיול לוייטנאם מתחיל כאן, וטוב שכך. הרובע העתיק הוא רשת סמטאות צרות. קטנועים, דוכני אוכל וחנויות נדחסים בהן לאותו מטר. אין הרבה מה לתכנן בהאנוי - הדרך הנכונה לעשות אותה היא ללכת לאיבוד בה ולעצור בכל דבר שנראה טוב. פו לארוחת בוקר בשש, באן מי בצהריים. ובערב בּיה הוי: בירה טרייה מהחבית בפחות משקלים בודדים, על שרפרפי פלסטיק שנשפכים לכביש.
שני דברים שכן שווה לכוון אליהם. הראשון הוא קפה ביצה - חלמון מוקצף עם קפה חזק, הרבה יותר טעים ממה שזה נשמע. השני הוא רחוב הרכבת. הפסים עוברים שם פחות ממטר מקירות הבתים, והרכבת חולפת כמה פעמים ביום בין שולחנות של בתי קפה. אגם הואן קיאם במרכז הוא המקום לשבת בו בערב אחרי שנמאס לכם מהצפיפות.
יומיים-שלושה מספיקים. האנוי היא בעיקר נקודת הזינוק: מכאן יוצאים האוטובוסים והרכבות לסאפה, לנין בין ולמפרץ הא לונג. אוטובוס הלילה לסאפה חוסך לילה במלון וגם יום נסיעה, אבל כדאי לדעת מראש שסליפר וייטנאמי בנוי לגובה ממוצע מקומי.
מפרץ הא לונג - לילה על סירה בין איי הגיר
שעתיים וחצי מהאנוי, ואלפי צוקי גיר מזנקים ישר מהמים. הדרך היחידה שבאמת עובדת כאן היא שייט עם לינה על הסיפון. טיול יום אפשרי, אבל רובו נסיעה: מגיעים, מפליגים שעתיים, ומסתובבים חזרה בדיוק כשמתחיל להיות יפה.
ההבדל המעשי הוא בין שני סוגי סירות. יש סירות שהן בעצם מסיבה צפה - מוזיקה, קפיצות מהסיפון, קהל צעיר. ויש סירות שקטות שמתרחקות לאזורים פחות דרוכים, עם קיאקים בין האיים וכפרי דייגים צפים. שתיהן מגיעות לאותו נוף, אז השאלה היחידה היא באיזה חברה אתם רוצים להיות שם. מי שמחפש את הגרסה הפחות תיירותית של אותו נוף יכול להפליג במפרץ לאן הא הסמוך או לישון באי קאט בה.
עוד משהו ששווה לדעת: ערפל בוקר במפרץ הוא נורמה, לא סיבה לביטול. בין דצמבר לפברואר השמיים אפורים יותר והמים קרים, אבל גם ההמון קטן משמעותית.
סאפה - טרקים, אופנועים ופרגלידינג מעל העמק
בצפון-מערב, בגובה 1,500 מטר, יושבת סאפה מעל עמק מואנג הואה - שדות אורז מדורגים שיורדים במורד ההרים כמו מדרגות ענק. בספטמבר-אוקטובר האורז בשל והכל זהוב. באביב, כשהוא רק נשתל, השדות ירוקים ומלאי מים ומשקפים את השמיים.
העיירה עצמה תיירותית ולא במיוחד יפה, אז אל תבלו בה. הדבר שבאמת שווה הוא לצאת ממנה: טרק של יום או יומיים בין הכפרים ההרריים, עם מדריכה מקומית מקהילת ההמונג ולינה בבית משפחה. זה עולה מעט, וזו החוויה שאנשים זוכרים מהטיול. אלטרנטיבה חופשית יותר היא לשכור אופנוע ולנוע בין הכפרים בקצב שלכם.
פנסיפן, ההר הגבוה בווייטנאם, נגיש היום ברכבל שעולה לפסגה ברבע שעה. מי שרוצה את הפסגה בלי שני ימי הליכה - זו האפשרות. ומי שמחפש אדרנלין יכול להמריא בפרגלידינג מעל העמק. יש לכם שבוע פנוי וניסיון על אופנוע? שווה לבדוק את הלופ של הא ג'יאנג, צפונה מכאן. זה המסלול שרוב המטיילים הצעירים מדברים עליו אחרי שהם חוזרים.
נין בין - 500 מדרגות למערת מואה ושייט סמפן
שעתיים דרומית מהאנוי, אותם צוקי גיר של הא לונג - רק שהפעם הם צומחים מתוך שדות אורז במקום מתוך הים. בגלל זה קוראים לאזור "הא לונג היבשתית", וזו גם הסיבה שמי שמפספס את המפרץ לא מפספס הרבה.
הדבר הראשון לעשות כאן הוא לטפס. כ-500 מדרגות אבן מובילות לתצפית מערת מואה, ומלמעלה רואים את הנהר מתפתל בין הפסגות - זו התמונה שכולם מכירים מהאזור. תעלו מוקדם בבוקר או לקראת שקיעה, כי באמצע היום זה חם וצפוף.
אחר כך יורדים למים. בסירות הסמפן הקטנות חותרים מקומיים, הרבה פעמים ברגליים ולא בידיים, ועוברים דרך מערות נמוכות שצריך להתכופף בהן. טאם קוק קצר וקרוב, תראנג אן ארוך ושקט יותר. את שאר היום הכי נעים לעשות על אופניים או קטנוע - האזור שטוח, הכבישים ריקים, והדרכים עוברות בין שדות ועדרי עיזים.
רוב האנשים עושים את נין בין כטיול יום מהאנוי וזו טעות קטנה. לילה אחד באזור נותן לכם את הבוקר והערב בלי אף אוטובוס תיירים.
הוי אן - חייטים, חוף אן בנג ולילה של פנסים
הוי אן היא התחנה שבה הקצב יורד. העיר העתיקה צהובה, נמוכה וסגורה לרכב, והנהר שחוצה אותה מלא בסירות עם פנסי נייר. אחת לחודש, בליל ירח מלא, מכבים בעיר את התאורה החשמלית ומדליקים במקומה אלפי פנסי משי. אם התאריכים מסתדרים לכם - שווה לתכנן סביב זה.
הוי אן היא גם בירת החייטים של וייטנאם. עשרות חנויות תופרות חליפה, מעיל או שמלה לפי מידה תוך יום-יומיים, במחיר שקשה להאמין בו בארץ. אם אתם עושים את זה, תגיעו ביום הראשון לעיר ולא ביום האחרון, כדי שיישאר זמן לתיקונים.
מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שהוי אן היא גם עיר חוף. חוף אן בנג נמצא עשר דקות באופניים, עם ברים על החול ושקיעות טובות. ובין לבין: סיורי אופניים בין שדות האורז מסביב, סדנאות בישול, ותרגול יוגה על גדת הנהר. זו התחנה שבה אנשים מתכננים להישאר יומיים ונשארים חמישה.
דה לאט - קניונינג, קרטינג וחוות קפה
דה לאט יושבת בגובה 1,500 מטר בהרי המרכז, וזה היעד היחיד במסלול שבו תצטרכו סווטשירט. האקלים הקריר הפך אותה למרכז גידול הקפה והפרחים של וייטנאם, אבל הסיבה האמיתית לעצור כאן היא מה שאפשר לעשות בטופוגרפיה ההררית.
קניונינג הוא הפעילות המזוהה ביותר עם העיר: גלישה על חבל במורד מפלים, החלקה על סלעים רטובים וקפיצות למים. זה בטוח, זה מודרך, וזה הדבר שכולם חוזרים ממנו מדברים עליו. בצד הפחות רציני יש מרוץ קרטינג בסגנון מריו קארט בנופי ההרים. ומי שאוהב קפה יכול לסייר בחוות מקומיות, לראות קלייה ולטעום במקום - כולל קפה החמוס המפורסם.
דרך מקובלת להגיע לכאן או לצאת מכאן היא עם "אִיזי ריידרס" - נהגי אופנוע מקומיים שלוקחים אתכם ואת התיק ביום נסיעה דרך כבישים הרריים, במקום עוד אוטובוס לילה.
הו צ'י מין - בוי וויין, אוכל על אופנוע ומנהרות קו צ'י
העיר הגדולה בוייטנאם, שרבים עדיין קוראים לה סייגון, פועמת בקצב אחר לגמרי מהאנוי. רחוב בוי וויין הוא מרכז חיי הלילה של המטיילים - רועש, זול ולא מתנצל. גורדי שחקים עומדים ליד בניינים קולוניאליים צרפתיים, ובשוק בן טאן אפשר לאכול טוב בשלושים שקל.
הדבר הכי טוב לעשות כאן בערב הוא סיור אוכל על אופנוע. אתם יושבים מאחורי נהג מקומי וחוצים את העיר. עוצרים בדוכנים שאין להם שלט, אין להם תפריט, ואין סיכוי שהייתם מוצאים לבד. זה גם הדרך הכי טובה להבין איך התנועה בעיר הזו בכלל עובדת.
ביום, שני סיורים קלאסיים יוצאים מהעיר. מנהרות קו צ'י, כשעה וחצי צפונה, הן רשת תת-קרקעית ששימשה בזמן המלחמה - ואפשר לזחול בחלק מהן בפועל, מה שמסביר את הסיפור הרבה יותר טוב מכל הסבר. דלתת המקונג, דרומה, היא יום של שייט בתעלות ירוקות, שווקים צפים ופירות טריים מהעץ.
הנחות בשטח עם EastCard
חלק מהחוויות במסלול הזה זמינות בהנחה למחזיקי כרטיס EastCard - אצל ספקים בשטח שהקהילה הישראלית בוייטנאם כבר מכירה:
אלה רק חלק מההנחות. מדריך האטרקציות המלא של EastCard לוייטנאם מרכז עוד עשרות ספקים לפי אזור, כולל פו קוק והלופ של הא ג'יאנג.
שתי דוגמאות למסלול
אי אפשר לדחוס שבעה יעדים לשבוע. המדינה ארוכה מדי, ונסיעה יבשתית מצפון לדרום אוכלת ימים שלמים. עדיף לבחור כיוון אחד ולהעמיק בו, או לשלב טיסת פנים קצרה. הנה שתי נקודות פתיחה.
מסלול הצפון, שבוע עד עשרה ימים. האנוי ליומיים-שלושה, שייט לילה במפרץ הא לונג, ואז סאפה לטרק או לאופנוע בין הכפרים. אם נשאר יום, עוצרים בנין בין בדרך חזרה. אין צורך באף טיסת פנים.
מסלול צפון-דרום, שבועיים ומעלה. מתחילים כמו למעלה. אחר כך טסים שעה וחצי לדה נאנג, ונוסעים להוי אן לכמה ימים של עיר עתיקה וחוף. ממשיכים לדה לאט לקניונינג, ומסיימים בהו צ'י מין עם מנהרות קו צ'י והמקונג. פחות משבועיים זה ריצה בין תחנות.
איך עוברים בין התחנות. שלוש אפשרויות, וכל אחת מתאימה למרחק אחר. אוטובוס סליפר הוא ברירת המחדל למרחקים בינוניים: מיטות שכיבה, נסיעת לילה שחוסכת גם לינה וגם יום, ומחיר נמוך. רכבת לילה קצת יותר יקרה ויותר נוחה, ובקטע שבין האנוי לסאפה או להואה היא חוויה בפני עצמה. לקפיצות הארוכות - צפון לדרום - טיסת פנים של שעה וחצי עולה לרוב פחות ממה שמצפים, ומחליפה נסיעה של יום וחצי. כדאי להזמין סליפרים ורכבות יום-יומיים מראש בעונה. המיטות הטובות נתפסות ראשונות.
מתי הכי כדאי לטוס לכל אזור
וייטנאם ארוכה מספיק כדי שיהיו בה כמה אקלימים במקביל, וזו הסיבה שאין "עונה טובה" אחת למדינה כולה.
הצפון - האנוי, הא לונג, סאפה ונין בין - נעים בין אוקטובר לאפריל. דצמבר עד פברואר קריר ולח, ובלילות בסאפה ההררית ממש קר. מאי עד אוגוסט חם ולח מאוד.
המרכז - הוי אן ודה נאנג - נעים בין פברואר למאי. ספטמבר עד נובמבר היא עונת הסופות והגשמים הכבדים, ולפעמים העיר העתיקה מוצפת ממש.
הדרום - הו צ'י מין והמקונג - יבש בין נובמבר לאפריל. בשאר השנה יורד גשם, אבל בדרך כלל כמטח קצר וחזק אחר הצהריים ולא יום שלם. דה לאט קרירה כל השנה, והכי נעימה בעונה היבשה בין נובמבר למרץ.
לפני שיוצאים לדרך
ישראלים צריכים ויזה לוייטנאם, וההגשה היא מקוונת. כדאי להתחיל את התהליך כמה שבועות לפני הטיסה ולא בשבוע האחרון, במיוחד בעונה עמוסה. מדריך הויזה לוייטנאם מסביר את סוגי הויזות, את משך הטיפול ואת מה שצריך להכין. שימו לב שמלבד הויזה נדרשת גם הצהרת כניסה מקוונת, שאפשר להגיש רק ב-72 השעות שלפני הנחיתה.
לצד הויזה יש עוד כמה דברים שמסדרים לפני הטיסה. מדריך הטיפים המעשיים לטיול בוייטנאם מכסה כרטיס SIM או eSIM ומשיכת מזומן בלי עמלות. הוא מסביר גם על תחבורה פנימית וסליפרים, ועל מה שחשוב לדעת לפני שמשכירים אופנוע.
אם אתם מעדיפים שמישהו יטפל בויזה במקומכם, אפשר להתחיל כאן. הצוות שלנו זמין ללוות אתכם בכל שאלה שתעלה בדרך.
מה אומרים לקוחות שכבר טסו
"חייבת לשתף שקיבלנו שירות מהיר מקצועי והגון ממאור. חששנו בהתחלה אבל באמת תוך כמה שעות קיבלנו את הויזות לויטנאם. ממליצה מאוד"
— עורכת דין אסנת פינקלר
"היתה לי חויה מדהימה להשיג את הויזה שלי לוייטנאם דרך מאור ויזות!
היינו בקשר במשך חודש שלם לפני הטיסה שלי, לנסות למצוא את הפתרון הכי טוב בשבילי. הוא היה מאוד זמין, ומאוד קשוב לכל האילוצים, וחששות שהיו לי מהתהליך.
ממליצה בחום לכל שאלה שיש לגבי טיול במזרח לפחות למאור"
— miriam corn
"סידר לי ויזה מהירה ודחופה כשלא הגיעה לי הויזה שעשיתי לבד באתר, אם הייתי יודעת הייתי עושה איתו מראש ולא מסתבכת עם הגשה לבד
בקיצור מומלץ בחום :)"
— Romi Elboher
"מאוד תגובתיים ומתקתקים עניינים.
דייקו איתי את התמונה, עד שראו שהתמונה שהעלתי "תעבור" בהוצאת הויזה.
זמינים גם אחרי לשאלות בנושא הויזה (כמו מועד שינוי טיסה("
— matat hurvitz
"ניסיתי לעשות לבד וממש הסתבכתי ואז קיבלתי המלצה על מאור ... הוא עזר לנו בהוצאת ויזה והיה זמין ונתן מענה בכל שלב ושלב...תוך 5 ימים קיבלנו את הויזה תודה רבה מאור"
— לימור ידגריאן
לצפייה בכל 42 הביקורות בגוגל מפות ←
שאלות נפוצות
כמה ימים כדאי להקדיש לטיול ראשון בוייטנאם?
שבוע עד עשרה ימים מספיקים למסלול צפון בלבד - האנוי, הא לונג, סאפה ונין בין. מי שרוצה לכסות גם את המרכז והדרום, כדאי שיתכנן שבועיים ומעלה, עם טיסת פנים אחת לפחות.
אפשר לשלב את הצפון וגם את הדרום באותו טיול?
כן, וזו הדרך המקובלת. המרחק ביבשה ארוך מדי לנסיעה יומית, ולכן רוב המטיילים טסים טיסת פנים של שעה וחצי עד שעתיים בין האנוי, דה נאנג והו צ'י מין. טיסות פנים בוייטנאם זולות יחסית.
מתי שדות האורז בסאפה נראים הכי טוב?
ספטמבר-אוקטובר, כשהאורז בשל וצובע את המדרגות בזהב. באביב, כשהאורז הצעיר רק נשתל, השדות ירוקים ומלאי מים - יופי אחר לגמרי ועם פחות תיירים.
צריך כושר מיוחד בשביל פנסיפן או מערת מואה?
לפנסיפן לא - רכבל מגיע לפסגה ברבע שעה, וטרק ההליכה הוא רק למי שבוחר בו. מערת מואה בנין בין היא כ-500 מדרגות אבן, שהן עליה מזיעה אבל לא טכנית, וכל אחד בכושר סביר עושה אותה.
עוד כמה שאלות לפני שיוצאים לדרך
כמה זמן כדאי להקדיש לשייט במפרץ הא לונג?
לילה אחד על הסירה הוא המינימום שבאמת שווה. טיול יום מתאים רק ללוח זמנים צפוף, כי רובו נסיעה. שני לילות מאפשרים להתרחק לאזורים פחות עמוסים.
פסטיבל הפנסים בהוי אן מתקיים כל חודש?
כן, בכל ליל ירח מלא לפי הלוח הסיני, בדרך כלל ב-14 בחודש. מכבים את התאורה החשמלית ברחובות העיר העתיקה ומדליקים במקומה פנסי משי.
אפשר לנסוע על אופנוע בוייטנאם בלי רישיון מקומי?
נהיגה על אופנוע דורשת רישיון מתאים, ורישיון ישראלי לבדו לרוב לא מספיק. ביטוח נסיעות מסרב בדרך כלל לכסות תאונת אופנוע בלי רישיון תקף. כדאי לקרוא על זה במדריך הטיפים המעשיים לפני שמשכירים.
איפה אפשר למצוא עוד המלצות על יעדים ואטרקציות בוייטנאם?
מדריך האטרקציות של EastCard מרכז המלצות מפורטות על אזורים נוספים, כולל פו קוק והלופ של הא ג'יאנג. שווה לעבור עליו בשלב תכנון המסלול המפורט.
עדכון אחרון: ספטמבר 2026.
מאור ויזות - למעלה מ-10,000 ויזות שהונפקו, 99% שיעור הצלחה, זמינות 24/7 בוואטסאפ ללקוחות שלנו.